1 אחרי הדברים האלה, ישוע הלך לצד השני של הכנרת, המכונה גם ים טבריה. 2 המון גדול הלך אחריו, כי הם ראו את סימניו שהוא עשה על החולים. 3 ישוע עלה להר, והוא ישב שם עם תלמידיו. 4 עכשיו חג הפסח, חג היהודים, היה בסמוך. 5 על כן ישוע הרים את עיניו, וראה כי המון רב בא אליו, אמר לפיליפ, "איפה אנו נקנה לחם, כדי שאלו יאכלו?" 6 הוא אמר זאת כדי לבחון אותו, שכן הוא עצמו ידע מה יעשה. 7 פיליפ ענה לו: "מאתיים דנרי לחם אינם מספיקים להם, כדי שכל אחד מהם יקבל מעט." 8 אחד מתלמידיו, אנדרו, אחיו של סיימון פיטר, אמר לו, "יש כאן ילד שיש לו חמש כיכרות שעורה ושני דגים, אבל מה הם כל כך רבים?" 10 ישוע אמר, "תנו האנשים לשבת." עכשיו היה הרבה דשא במקום ההוא. אז הגברים ישבו, במספרם כחמישה אלף. 11 ישוע לקח את הכיכרות; לאחר שהתודה, חילק לתלמידים ולתלמידים לאלו שישבו; כך גם הדגים ככל שרצו. 12 כאשר התמלאו, הוא אמר לתלמידיו, "אסוף את השברים השבורים שנותרו, ששום דבר לא יאבד." 13 אז אסף אותם ומילא שתים-עשרה סלים בחתיכות שבורות מחמש כיכרות השעורה שנשארו בידי אלה שאכלו. 14 כאשר העם ראה אם ​​כן את הסימן שעשה ישוע, הם אמרו, "זה באמת הנביא שבא לעולם." 15 על כן ישוע, בהבחין שהם עומדים לבוא לקחת אותו בכוח כדי להפוך אותו למלך, נסוג שוב להר עצמו.