הרומאים 10: 1-15 אחים, תשוקת ליבי ותפילתי לאלוהים היא לישראל שיוכלו להינצל. 2 כי אני מעיד עליהם שיש להם להט לאלוהים, אך לא לפי הידע. 3 מכיוון שהם בורים בצדקתו של אלוהים ומבקשים לבסס את צדקתם שלהם, הם לא נתנו עצמם לצדקתו של האל. 4 כי המשיח הוא קיום החוק לצדק לכל מי שמאמין. 5 שכן משה כותב על צדקת החוק, מי שעושה אותם יחיה על ידם. 6 אבל הצדק שיש אמונה אומר את זה, אל תאמר בלבך, מי יעלה לשמיים? כלומר, להפיל את ישו; 7 או, מי יירד לתהום? כלומר להעלות את ישו מהמתים. 8 אבל מה כתוב? המלה קרובה אליך, בפיך ובלבבך; כלומר, מילת האמונה אותה אנו מטיפים: 9 שאם אתה מודה בפה שלך שישוע הוא אדון, ותאמין בלבך שאלוהים העלה אותו מהמתים, אתה תינצל. 10 כי עם הלב, אדם מאמין שגורם לצדק; ועם הווידוי בפה מתבצעת והתוצאה היא הישועה. 11 כי הכתוב אומר, מי שמאמין בו לא יתאכזב. 12 שכן אין הבחנה בין יהודי ליווני; כי אותו אדון הוא אדון כל, והוא עשיר לכל הקוראים אליו. 13 כי מי שיקרא בשם ה 'יינצל. 14 כיצד אם כן יקראו לו בו לא האמינו? איך יאמינו בו שלא שמעו? איך ישמעו בלי מטיף? 15 ואיך הם יטיפו אלא אם יישלחו? כמו שכתוב: כמה יפות רגליהם של המטיפים לבשורה הטובה על השלום, שמביאים בשורה משמחת על דברים טובים!