מתיו 28: 1-10
1 לאחר השבת, כשהתחיל לעלות ביום הראשון של השבוע, באו מרי מגדלנה ומריה השנייה לראות את הקבר. 2 הנה הייתה רעידת אדמה גדולה, כי מלאך יהוה ירד מהשמים ובא והגלגל את האבן מהדלת וישב עליה. 3 המראה שלו היה כמו ברק, ובגדיו לבנים כשלג. 4 מחשש ממנו, השומרים רעדו והפכו לאנשים מתים. 5 המלאך ענה לנשים, "אל תפחדו, כי אני יודע שאתה מחפש את ישוע שנצלב. 6 הוא לא כאן, כי הוא קם, ממש כמו שאמר. בואו לראות את המקום בו שכב האדון. 7 לך מהר ותגיד לתלמידיו 'הוא קם מהמתים והנה הוא הולך לפניך לגליל; שם תראה אותו. 'הנה אמרתי לך.' 8 הם יצאו במהירות מהקבר בפחד ובשמחה רבה, ורצו להביא לתלמידיו מילה. 9 כאשר הלכו לספר לתלמידיו, הנה ישוע פגש אותם ואמר: "לשמוח!" הם באו ואחזו בכפות רגליו, וסגדו לו. 10 ואז ישוע אמר להם, "אל תפחדו. לך תגיד לאחים שלי שהם צריכים להיכנס לגליל ושם הם יראו אותי. "
אם אתה אוהב את האתר הזה, אנא קישור אליו או שתף את הקישור לאתר זה. תודה.
ישעיהו 53: 1-12
1 מי האמין למסר שלנו?
בפני מי נחשף זרועו של יהוה?
2 כי הוא גדל לפניו כצמח רך
וכשורש מתוך אדמה יבשה.
אין לו מראה טוב או הוד.
כשאנו רואים אותו, אין יופי שאנחנו צריכים לחוות אליו.
3 הוא בוז
ודחויים על ידי גברים,
איש סבל
והיכרות עם מחלות.
הוא בוז כאחד שממנו גברים מסתירים את פניהם;
ולא כיבדנו אותו.
4 הוא בטח סבל ממחלתנו
ונשא את סבלנו;
ובכל זאת ראינו אותו מכוער,
הוכה על ידי אלוהים, וסובל.
5 אבל הוא נוקב בגלל העבירות שלנו.
הוא נמעך בגלל עוונותינו.
העונש שהביא את שלוותנו היה עליו;
ועל ידי פצעיו אנו נרפאים.
6 כל מה שאנחנו אוהבים כבשים נעלם.
כל אחד פנה לדרכו שלו;
יהוה הניח עליו את עוולת כולנו.
7 הוא היה מדוכא,
ובכל זאת כשהוא נגע הוא לא פתח את פיו.
ככבש המובל לטבח
וככבשה שלפני המספריים שלה שותקת,
אז הוא לא פתח את הפה.
8 הוא נלקח על ידי דיכוי ושיפוט.
באשר לדורו,
ששקל שהוא מנותק מארץ החיים
ונפגע בגלל חוסר ציות של עמי?
9 הם עשו את קברו עם הרשעים
ועם אדם עשיר במותו,
למרות שהוא לא עשה שום אלימות,
שום רמאות לא הייתה בפיו.
10 עם זאת, היה זה לטובה את יהוה להכות אותו.
הוא גרם לו לסבול.
כשאתה הופך את נפשו למנחה לחטא,
הוא יראה את צאצאיו.
הוא יאריך את ימיו
ותענוג יהוה ישגשג בידו.
11 לאחר סבל נפשו,
הוא יראה את האור ויהיה מרוצה.
עבדי הצדיק יצדיק רבים בידיעת עצמו;
והוא ישא את עוולותיהם.
12 לכן אתן לו מנה עם הגדולים.
הוא יחלק את הגזל עם החזקים;
כי הוא שפך את נשמתו למוות
ונמנה עם העבריינים;
ובכל זאת הוא נשא חטאי רבים
ועשה התערבות עבור העבריינים.
ג'ון 19
5 ואז ישוע יצא לבוש בכתר הקוצים ובגלימה הסגולה. פילטוס אמר 'הנה האיש'.
6 כשראו אותו צעקו הכוהנים הראשיים והשומרים 'צלוב אותו! צלוב אותו! ' פילטוס אמר, "קחו אותו בעצמכם והצלבו אותו: אינני מוצא שום נגדו."
7 היהודים ענו 'יש לנו חוק, ולפי החוק הזה הוא צריך להמית, כי הוא טען שהוא בן האלוהים.'
אם אתה אוהב את האתר הזה, אנא קישור אליו או שתף את הקישור לאתר זה. תודה.
שמות 12: 1-8, 11-14
1 יהוה דיבר אל משה ואהרון בארץ מצרים באמרו
2 "החודש הזה יהיה לך תחילת חודשים. זה יהיה החודש הראשון בשנה עבורך.
3 דבר אל כל עדת ישראל ואמר 'ביום העשירי של חודש זה הם יקחו להם איש כבש, על פי בתי אבותיהם, כבש למשק בית;
4 ואם הבית מעט מדי לכבש, ייקח הוא ושכנו ליד ביתו אחד לפי מספר הנשמות. אתה אמור לספור את הכבש לפי מה שכל אחד יכול לאכול.
5 כבשך יהיה חסר מום, זכר בן שנה. אתה תיקח אותו מהצאן או מהעיזים.
6 תשמור אותו עד היום הארבעה עשר באותו חודש; וכל האסיפה של עדת ישראל תהרוג אותה בערב.
7 הם ייקחו חלק מהדם ויכניסו אותו על שתי דלתות הדלת ועל המשקוף, על הבתים בהם יאכלו אותו.
8 הם יאכלו את הבשר באותו לילה, צלויים באש, עם לחם בלתי-מחמצת. יאכלו אותו בעשבי מר.
11 כך תאכלו זאת: עם חגורת המותניים, סנדליכם על רגליכם וצוות העובדים בידכם; ותאכלו אותו בחיפזון: זה פסח של יהוה.
12 כי אעבור דרך ארץ מצרים באותו לילה ואכה את כל הבכורים בארץ מצרים, אדם ובעל חיים כאחד. אקיים פסקי דין כנגד כל אלהי מצרים. אני יהוה.
13 הדם יהיה לך לאסימון על הבתים בהם אתה נמצא. כשאני רואה את הדם, אעבור עלייך ושום מגיפה לא תהיה עליך להשמידך כשאשב את ארץ מצרים.
14 יום זה יהיה אזכרה עבורך. אתה תשמור אותו כחגיגה ליהוה. תשמור עליו כחגיגה לדורותיך על ידי פקודה לנצח.
ג'ון 13: 1-3, 18
1 לפני חג הפסח, ישוע, בידיעה כי הגיע זמנו שיעזוב מהעולם הזה אל האב, לאחר שאהב את שלו שהיו בעולם, הוא אהב אותם עד הסוף.
2 במהלך ארוחת הערב, השטן כבר הכניס לליבו של יהודה איש קריות, בנו של סיימון, לבגוד בו,
3 ישוע, בידיעה שהאב נתן את כל הדברים לידיו, ושהוא בא מאלוהים והלך לאלוהים,
18 אני לא מדבר על כולכם. אני יודע את מי בחרתי. אבל אם יתכן שהכתובים יתגשמו, 'מי שאוכל איתי לחם הרים נגדי עקב'. תהילים 41: 9
אם אתה אוהב את האתר הזה, אנא קישור אליו או שתף את הקישור לאתר זה. תודה.