1 כאשר יהוה עמד להעלות את אליהו במערבולת לשמיים, הלך אליהו עם אלישע מגלגל. 2 אליהו אמר לאלישע, "אנא המתן כאן, כי יהוה שלח אותי עד בית-אל." אלישע אמר, "כשיהיה חי, וכפי שתחיה נפשך, לא אעזוב אותך." אז הם ירדו לבית אל. 3 בני הנביאים שהיו בבית-בית יצאו לאלישע ואמרו לו: "האם אתה יודע שיהוה יסלק את אדונך מראשך היום?" הוא אמר, "כן, אני יודע את זה. תשמור על שקט. " 4 אמר אליו אליהו: "אלישע, אנא המתן כאן, כי יהוה שלח אותי ליריחו." הוא אמר, "כשיהיה חי, וכפי שתחיה נפשך, אני לא אעזוב אותך." אז הם הגיעו ליריחו. 5 בני הנביאים שהיו ביריחו התקרבו לאלישע ואמרו לו: "האם אתה יודע שיהוה יסלק את אדונך מראשך היום?" הוא ענה, "כן, אני יודע את זה. תשמור על שקט. " 6 אמר אליו אליהו: "אנא המתן כאן, כי יהוה שלח אותי לירדן." הוא אמר, "כשיהיה חי, וכפי שתחיה נפשך, לא אעזוב אותך." ואז שניהם המשיכו. 7 הלכו חמישים מבני הנביאים ועמדו מולם מרחוק; ושניהם עמדו ליד הירדן. 8 אליהו לקח את אדרתו, גלגל אותה והכה את המים, והם היו מחולקים פה ושם, כך ששניהם עברו על אדמה יבשה. 9 לאחר שעברו, אמר אליהו לאלישע: "שאל מה אעשה למענך לפני שאקח ממך." אלישע אמר, "אנא תן לי חלק כפול מרוחך." 10 הוא אמר, "שאלת דבר קשה. אם אתה רואה אותי כשאני נלקח ממך, זה יהיה כך עבורך; אבל אם לא, זה לא יהיה כך. " 11 כשהמשיכו ודיברו, הנה, מרכבה של אש וסוסי אש הפרידה ביניהם, ואליהו עלה בסערה לשמים. 12 אלישע ראה את זה והוא קרא: "אבי, אבי, מרכבות ישראל ופרשיה!" הוא לא ראה אותו יותר. ואז הוא אחז בבגדיו שלו וקרע אותם בשני חלקים. 13 הוא גם הרים את המעטפת של אליהו שנפל ממנו, וחזר ועמד ליד גדת הירדן. 14 הוא לקח את המעטפת של אליהו שנפל ממנו והכה במים ואמר: "איפה יהוה, אלוהים של אליהו?" כשהוא גם הכה במים, הם התחלקו זה מזה, ואלישע עבר.

17 דבר יהוה הגיע לאליהו התשבי ואמר, 18 "קום, צא לפגוש את אחאב מלך ישראל, השוכן בשומרון. הנה הוא בכרם נבות, שם ירד להשתלט עליו. 19 אתה תדבר איתו באומרו, יהוה אומר, "הרגת וגם השתלטת?" אתה תדבר אליו, באומרו, יהוה אומר, "במקום שכלבים ליקקו את דם נבות, כלבים ללקק את הדם שלך, אפילו את שלך. "'" 20 אחאב אמר לאליהו: "האם מצאת אותי, אויבי?" הוא ענה, "מצאתי אותך כי מכרת את עצמך לעשות את הרע בעיני יהוה. כא, הנה אני אביא עליכם רשע ואסחוף אתכם לגמרי ואנתק מאהאב את כל המשתין על חומה, [א] ואת הסתום ואת מי שנשאר בכלל בישראל. 22 אעשה את ביתך כבית ירבעם בן נבט, וכבית באשה בן אחיהו בגלל הפרובוקציה שעשיתם אותי לכעס והכרת את ישראל לחטוא. " 23 יהוה דיבר גם על איזבל ואמר: "הכלבים יאכלו את איזבל על שפת יזרעאל. 24 הכלבים יאכלו את מי שמת מאחאב בעיר; ועופות השמיים יאכלו את מי שמת בשדה. " 25 אך לא היה איש כמו אחאב, שמכר את עצמו לעשות את הרע שהיה בעיני יהוה, שאיזבל אשתו עוררה. 26 הוא עשה מאוד תועבה בעקבות אלילים, לפי כל מה שעשו האמורי, אשר יהוה הוציא לפני בני ישראל. 27 כאשר שמע אחאב את המלים הללו, קרע את בגדיו, שם את-בד-שק על בשרו, וצם ונשכב בבגדי-שק והלך ברכות. 28 דבר יהוה הגיע לאליהו התשבי ואמר, 29 "ראה כיצד אחאב משפיל את עצמו לפני? מכיוון שהוא משפיל את עצמו לפני, אני לא אביא את הרע בימיו; אבל אני אביא את הרוע בביתו בימיו. "

1 אחרי הדברים האלה היה לנבות יזרעאלי כרם אשר היה ביזרעאל, בסמוך לארמונו של אחאב מלך השומרון. 2 אחאב דיבר עם נבות ואמר: "תן לי את הכרם שלך, שיהיה לי גן עשבים, כי הוא נמצא ליד ביתי; ואני אתן לך עבורו כרם טוב ממנו. או, אם זה נראה לך טוב, אני אתן לך את הכסף שלו. "

3 אמר נבות לאחאב: "יהי רצון יהוה עלי שאתן לך את נחלת אבותי!"

4 אחאב נכנס לביתו זועף וכעוס בגלל המלה אשר דיבר אליו נבות היזרעאלי; כי הוא אמר "אני לא אתן לך את נחלת אבותי." הוא נשכב על מיטתו והפנה את פניו ולא יאכל לחם. 5 אך איזבל אשתו באה אליו ואמרה לו: "מדוע רוחך עצובה כל כך, עד שאתה לא אוכל לחם?"

6 הוא אמר לה, "כי דיברתי עם נבות יזרעאלי ואמרתי לו, תן לי את הכרם שלך לכסף; אחרת, אם זה נעים לך, אתן לך כרם נוסף לזה. 'הוא ענה,' אני לא אתן לך את הכרם שלי '. "

7 אמרה לו אשתו איזבל, "האם אתה שולט עכשיו בממלכת ישראל? קום, ואכל לחם, ותן ללב שלך להיות שמח. אני אתן לך את הכרם של נבות היזרעאלי. " 8 אז היא כתבה מכתבים על שמו של אחאב, ואטמה אותם בחותמו, ושלחה את המכתבים לזקנים ולאצילים שהיו בעירו שהתגוררו עם נבות. 9 היא כתבה במכתבים, ואמרה: "תצהרי תענית ותעמיד את נבות בגובה העם. 10 הציב לפניו שני גברים, בחורים רשעים, ותן להם להעיד נגדו, באומרו 'קיללתם את אלוהים ואת המלך!' ואז הוציאו אותו ואבדו אותו למוות. "

11 אנשי עירו, אפילו הזקנים והאצילים שהתגוררו בעירו, עשו כפי שהורה להם איזבל במכתבים שכתבה ושלחה אליהם. 12 הם הכריזו על צום, והעלו את נבות לגובה בקרב העם. 13 שני האנשים, חבריהם הרשעים, נכנסו וישבו לפניו. חבריו הרשעים העידו נגדו, אפילו נגד נבות, בנוכחות העם ואמרו, "נבות קילל את אלוהים ואת המלך!" אחר כך הם נשאו אותו מהעיר וסיימו אותו למוות באבנים. 14 ואז שלחו לאיזבל ואמרו "נבות נסתלמה ומתה."

15 כששמע איזבל שנבוטה באבנים ומתה, אמר איזבל לאחאב: "קום, תשתלט על הכרם של נבות יזרעאלי שהוא סירב לתת לך תמורת כסף. כי נבות אינה חיה, אלא מתה. "

16 כששמעה אחאב שנבות מתה, קם אחאב לרדת לכרם של נבות יזרעאלי, כדי להשתלט עליו.